מרגע שהם נולדים אנחנו עושים הכל כדי לשמור על בריאותם: רוחצים ידיים, מעקרים בקבוקים, מכבסים בחומרי כביסה עדינים, מנקים ודואגים שיגדלו בסביבה נקיה ובטוחה. אבל מגיע הרגע שבו כל אסטרטגיות הניקיון קורסות: הפעוט או הפעוטה מכניסים כל דבר לפה, מתחילים לזחול ולאסוף בדרכם מכל טוב, משחקים בארגז החול ומביאים מזכרות הביתה, ומגיל מסוים, מתחילים לנסות לאכול בעצמם. הסטריליות מתעופפת דרך הדלת ואפילו ההורים המחמירים ביותר בהלכות ניקיון מגלים שאין ביכולתם לשנות את הגזרות החדשות.
ילדים בבית - חול בבית, אומר הפתגם העתיק. ובכן, יש לנו חדשות טובות עבורכם: רופאים רבים סבורים כי צריך לאפשר לילדים להתלכלך ולא רק מסיבות התפתחותיות, אלא גם מבחינת בריאות ומניעת מחלות; שדווקא סטריליות יכולה לגרום למחלות. כך נוצרה תיאורית ההיגיינה, הגורסת שדווקא התנאים התברואתיים בעולם המערבי גורמים לעלייה בשכיחות של מחלות כמו אסתמה ואלרגיה, משום שהם מחלישים את חוסנה הטבעי של מערכת החיסון. שכן כאשר אשר תינוק או פעוטה מכניסים לפה חפצים, הם נחשף למנות קטנות של נגיפים וחיידקים ומערכת החיסון שלהם לומדת ומתייעלת.
האם כדאי לאפשר להם להתלכלך?
ישנן לא מעט התנהגויות שעלולות להיראות לנו, ההורים, מסוכנות, שלא לומר – מלכלכות, אבל חיוניות להתפתחותם של הילדים. למשל, זחילה על הרצפה חיונית לשיפור יכולת התנועה, מגע בחומרים שונים, כמו צבעים, חול, אוכל אצבעות, מעודד התפתחות של מוטוריקה עדינה, והכנסת חפצים לפה מפתחת תיאום עין-יד (קואורדינציה), תורמת לביטחון העצמי, עוזרת לתינוק להירגע, מעודדת סקרנות וחקירה וכאמור – מסייעת להתפתחות מערכת החיסון.
התפקיד שלנו, ההורים, הוא להקפיד שכל מה שהם נוגעים בו, אוחזים, מכניסים לפה או זוחלים עליו – לא יסכן את שלומם.
איך מפעילים עם צבעי אצבעות?
ציור בצבעי אצבעות הוא שלב חשוב בהתפתחות המוטורית, הזדמנות להכרת הצבעים, לפיתוח הדמיון ועוד. וכמובן - כייף אמיתי. לילדים, כמובן. בשביל ההורים "קצת" פחות ורבים נרתעים מכך. ובכן, ממש אין צורך להיבהל. הנה כמה רעיונות ושיטות שיאפשרו להם לכייף ולכם – להירגע:
- אפשרו להם לצבוע באמבטיה, על הדפנות או על הקירות, בצבעי אצבעות שהכנתם לבד מסבון, שמפו ועוד. אל דאגה, הצבעים ניתנים להסרה בקלות בעזרת חומרי ניקוי.
- פרשו על הדשא או במרפסת יריעת ניילון עבה, פזרו על היריעה קערות קטנות המכילות צבעי אצבעות.
- הלבישו את הקטנטנים בסינרים גדולים או בחולצות טריקו רחבות שלכם או אפשרו לפעוטות להשתמש בצבעים כשהם ערומים או לובשים טיטול בלבד. אחר כך – הופ, לאמבטיה.
- בסוף האירוע אוספים את הניילון וזורקים או שומרים לאירוע הבא.
למה כדאי לשחק בחול?
כשמשחקים בחול מפעילים לא רק את הידיים, אלא גם את שרירי הגב, הבטן וכמובן – את הרגליים. משחק בחול חיוני להתפתחות המוטוריקה הגסה. כמו גם המוטוריקה העדינה והתחושות: החול מחוספס, נזיל – אפשר לקחת ממנו בעזרת הידיים או בעזרת כלים, אפשר לשפוך אותו או לערבב בו, אפשר ללוש ולעצב ממנו בתוספת מים. אפשר להסתיר ולגלות בו צעצועים וחפצים, להבין את הקשר בין פעילות ותוצאה, לשתף פעולה עם אחים או חברים. בקיצור, עולם ומלואו.
כשמשחקים בחול כדאי להקפיד על הבטיחות:
- להשגיח שהקטנים לא יכניסו חול לפה או ישפשפו את העיניים.
- לבדוק שהחול נקי מצואת בעלי חיים ושאין חפצים חדים או אבנים קטנות בתוך החול, או חלילה שאריות אשפה.
כיצד מונעים את הגעת החול לשטיח או לשולחן האוכל?
- מנערים היטב את בגדי הילדים או פושטים את הבגדים בכניסה לבית.
- מאפשרים לפעוטות לשחק כשרק טיטול לגופם, בפארק או על חוף הים.
- מאפשרים להם לשחק יחפים כדי למנוע כניסת חול לנעליים, כמובן אחרי שווידאתם שהחול נקי מחפצים חדים.
- מלחלחים את החול במים, כדי להקטין את כמות הגרגרים שידבקו לבייביז שלכם.
